הַרְפַּתְקָאוֹת גִבּוֹרֵי־הָעָל הַלֵּיצָנִים הַמְּרוּשָׁעִים בָּאִים

הַרְפַּתְקָאוֹת גִבּוֹרֵי־הָעָל
הַלֵּיצָנִים הַמְּרוּשָׁעִים בָּאִים

גִּבּוֹרֵי־הָעָל וְהַמַּסֵּכָה הָאֲדוּמָה חוֹזְרִים בְּסִדְרָה חֲדָשָׁה!
עִם הַרְפַּתְקָה גְּדוֹלָה, מִסְתּוֹרִית וּמְסוּכֶּנֶת הַרְבֵּה יוֹתֵר!

פְּשָׁעִים חֲמוּרִים מְטַלְטְלִים אֶת גִּבְעַת הַוְּרָדִים, וּמֵאֲחוֹרֵי כּוּלָם עוֹמְדִים לֵיצָנִים מְאַיְּמִים. אֲבָל מַשֶּׁהוּ בַּסִּפּוּר
לֹא מִסְתַּדֵּר: הַקּוֹרְבָּנוֹת מְסָרְבִים לְשַׁתֵּף פְּעוּלָה, עִתּוֹנָאִית חַטְטָנִית נִדְחֶפֶת לְכָל זִירַת פֶּשַׁע וּמַפְרִיעָה
לַחֲקִירָה, וּכְשֶׁמַּתְחִילִים לְהִתְרַחֵשׁ פְּשָׁעִים נוֹסָפִים שֶׁנִּרְאִים כְּמוֹ חִקּוּי, הַכֹּל מִסְתַּבֵּךְ עוֹד יוֹתֵר.
מִי עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי הַלֵּיצָנִים? לָמָּה הַקּוֹרְבָּנוֹת שׁוֹתְקִים? הַאִם כָּל הַפְּשָׁעִים קְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה, אוֹ שֶׁמִּישֶׁהוּ
מְנַצֵּל אֶת הַמְּהוּמָה כְּדֵי לְבַצֵּעַ פְּשָׁעִים מִשֶּׁלּוֹ?
חֲבוּרַת גִּבּוֹרֵי־הָעָל יוֹצֵאת לַחֲקִירָה שֶׁתִּדְרוֹשׁ מֵהֶם לְפַעֲנֵחַ רְמָזִים, לַחְשׂוֹף סוֹדוֹת וּלְהָבִין בְּמִי אֶפְשָׁר
לִבְטוֹחַ – לִפְנֵי שֶׁהַלֵּיצָנִים יַכּוּ שׁוּב.